פרקי הספר עוסקים במרחבי ההתמודדות של בני האדם, מתוך קריאה חינוכית-פסיכולוגית של מדרשי אגדה מסקרנים ולא מוכרים, מתפתח דיון עמוק על החיים ועל המוות.

כל נושא תיאורטי מתחום הפסיכולוגיה או הפילוסופיה של החינוך מוצג על ידי סיפור רלוונטי. הסיפור והדיון בו מוסיפים ממד של חיות, קונקרטיות ומשמעות אישית להבנתם של המושגים המופשטים. תפיסה זו מתבססת על ההנחה שסיפור האגדה הוא מסה פילוסופית הבנויה בצורה סיפורית: הוא אומר את דברו- ערכים השקפות אמונות ודעות- לא בהצגת תיאוריה מופשטת, אלא באמצעות עלילה סיפורית המעוררת את הזדהותו של הקורא. 

כידוע, אין דרכם של חכמינו זכרונם לברכה להידרש להרצאת דברים פילוסופית המנותקת מן החיים. הם מספרים סיפורים, ובאמצעותם הם מנהלים דיון בכל נושא שעל סדר היום האנושי. אין נושא פנוי מהם, שום תופעה אנושית לא נסתרה מעיניהם. כביכול, הם מספרים על דמויות ומאורעות מזמנם, אבל אלו גם דמויות ומאורעות בני זמנו של הקורא, בכל עת ובכל מקום. הקורא מזדהה עם המאורעות ועם הנפשות שבסיפור, וקורא אותו מתוך עולמו האישי כאילו היה זה סיפור חייו...

304 עמ'. כריכה רכה.