{"product_id":"ספר-חסידים-המנוקד-והמבואר-מכון-אוצר-הפוסקים","title":"ספר חסידים המנוקד והמבואר \/ מכון אוצר הפוסקים","description":"\u003cdiv\u003e\n\u003ch5\u003eספר חסידים המנוקד והמבואר \/ מכון אוצר הפוסקים.\u003c\/h5\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv\u003e\n\u003cbr\u003e\n\u003cdiv class=\"std\"\u003eפירוש קדמון עפ\"י דפו\"ר, פירושי החיד\"א עפ\"י דפו\"ר. יו\"ל ע\"י מכון אוצר הפוסקים.\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cp\u003e\u003cspan style=\"font-weight: bold;\"\u003e\u003cbr\u003e 'ספר חסידים'\u003c\/span\u003e היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים ודעות המשקפים את עולמם של יוצריה, רבי יהודה החסיד וחוג חסידי אשכנז שמסביבו בגרמניה. את זמן כתיבת הספר ניתן לתארך למאה ה-12 וראשית המאה ה-13.\u003cbr\u003e \u003cbr\u003e אף ש\u003cspan style=\"font-weight: bold;\"\u003e'ספר חסידים'\u003c\/span\u003e יוחס במסורת לרבי יהודה החסיד, סברו חוקריו הראשונים כי הספר מהווה יצירה קולקטיבית שנתהוותה לאורך דורות בידי חכמי אשכנז, אם כי הכותב העיקרי היה רבי יהודה החסיד בהשתתפות אביו רבי שמואל החסיד, ותלמידו רבי אלעזר מוורמס. החוקר המרכזי שהציג גישה זו היה משה גידמן בסוף המאה ה-19, ובעקבותיו צעדו רבים ובכללם אף ישעיה תשבי בהרצאותיו שנמסרו בשנות החמישים. עמדה זו נבעה מהיותו של הספר אנונימי, ומאופיו - קיבוץ של סימנים שאין ביניהם קשר מובהק.\u003cbr\u003e \u003cbr\u003e במחצית השנייה נערכו מחקרים רבים, בין השאר של חיים סולובייצ'יק, ישראל תא שמע ויוסף דן, שהראו כי עולמו של רבי יהודה החסיד היה עולם אישי מיוחד ולא ביטוי של המוסכמות בקרב חכמי אשכנז. לפיכך גם העולם המוצג בספר הוא עולמו שלו, והוא מחברו היחיד. ככל הנראה, הוא שמר על אנונימיות בצורה מכוונת מסיבות אידאולוגיות - מטעמים של צניעות וחשש מחטא היוהרה.\u003cbr\u003e \u003cbr\u003e \u003cspan style=\"font-weight: bold;\"\u003e'ספר חסידים'\u003c\/span\u003e מורכב מכאלפיים סימנים שונים, הערוכים בקבצים. הקשר הנושאי בתוך הקבצים וביניהם לא תמיד ברור, והרבה פעמים נראה אסוציאטיבי. הספר עוסק בקשת רחבה של נושאים. כספר מוסר, הוא כולל גם לימודי הנהגה רבים ביחס לנושאים יומיומיים (מסחר וכספים, נישואין ומין, חיי אדם, מנהגי הקהילה היהודית ועוד) ומכאן חשיבותו גם כתעודה היסטורית להכרת חיי היהודים והאידאולוגיה היהודית באירופה של סוף המאה ה-12 וראשית המאה ה-13.\u003cbr\u003e \u003cbr\u003e אף כי הספר דורש מן ה\"חסיד\" להתרחק מכל נגיעה בנצרות ובפולחנה, הוא אינו דורש ממנו להתנתק כלכלית מן התושבים הנוצרים ומן הקשר היום יומי איתם.\u003cbr\u003e \u003cbr\u003e בין היתר כתב גם החיד\"א הערות ופרושים לספר בשם \"ברית עולם\" והם נדפסו יחד עם ספרו \"לב דוד\". כתב היד השני המוכר של הספר (חוץ מכתב יד בולוניה) הוא כתב יד פארמה.\u003cbr\u003e \u003cbr\u003e בחלק מן ההוצאות מובאת יחד עם הספר גם \"צוואת רבי יהודה החסיד\" שהינה קובץ נוסף וקצר יותר של הנהגות ודברי מוסר.\u003c\/p\u003e","brand":"otzar-sfarim","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":47533237829852,"sku":"3730826","price":39.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0807\/7239\/9324\/files\/ff4169006a86288d373ac06169902afe_f4753bb3-aef4-42f1-8794-2e25ee66919f.jpg?v=1770295596","url":"https:\/\/otzar.benzakais.com\/products\/%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%a7%d7%93-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%90%d7%a8-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d","provider":"אוצר הספרים_ספרי קודש","version":"1.0","type":"link"}