הפרשה וחגי ישראל בחרוזים / אריאל קינן.

בְּלָשׁוֹן קַלָּה
וּבַחֲרוּזִים, בְּחִיּוּךְ וּבְצִיּוּר,

מַצִּיג הַסֵּפֶר אֶת
הַפָּרָשׁוֹת וְהַחַגִּים,

וּמַעֲנִיק לִילָדֵינוּ
חֲוָיָה חִנּוּכִית וּמְהַנָּה.

 

אָדָם
וְחַוָּה,                                            
בְּשִׁירָה, בְּשַׁיָּרָה

נֹחַ
בַּתֵּבָה.                                             
בִּשְׁבִילֵי הַתּוֹרָה

אִמָּהוֹת
וְאָבוֹת,                                      
נֵצֵא יַחַד לְסִיּוּר

קְרָבוֹת,
אֲהָבוֹת.                                     
עִם חָרוּז וְעִם אִיּוּר,

נִסִּים,
מַלְאָכִים,                                     
וְאַחֲרֵי הַחֻמָּשִׁים

יוֹסֵף
וְהָאַחִים.                                       
הַטּוּרִים גַּם מֻקְדָּשִׁים

יְצִיאָה
לִנְדוּדִים                                     
לְמוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה.

מִבֵּית
עֲבָדִים.                                        
קְרִיאָה טוֹבָה וּמְהַנָּה!

מַעֲמַד הַר סִינַי

וְלוּחוֹת –
שְׁנַיִם.           
                          
***

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן,

הַמִּשְׁכָּן
וְהָאָרוֹן.                                     
סֵפֶר זֶה זָכָה לִהְיוֹת

מְנָחוֹת,
קָרְבָּנוֹת                                     
בְּעִתּוֹן הַיְּלָדִים "אוֹתִיּוֹת"

וּמִצְווֹת
מְעַנְיְנוֹת                                     
בְּתוֹר טוּר שְׁנָתִי קָבוּעַ

בֵּין אָדָם
לַחֲבֵרוֹ                                     
מִדֵּי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ.

וּבֵין אִישׁ לְיוֹצְרוֹ.