בהקדמת ספרו "שבת הארץ" הראי"ה קוק פורש לפנינו הסתכלות מעמיקה על הקשר המיוחד שבין עם ישראל לארץ ישראל וחושף תהליך חינוכי־לאומי המוביל אותנו לחיים של משמעות וערך, הבנוי על מעגל שנות השמיטה והיובל.
את היסודות הללו חשוב כמובן ללמוד בשנת השמיטה עצמה, אך גם בשנים שבין שמיטה לשמיטה עלינו לשאול את עצמנו לאן השמיטה מובילה אותנו. כשם שהשבת היא מרכז השבוע, והשפעתה אינה מצטמצמת רק ליום השביעי עצמו, אלא מתפרשת על כל ימות השבוע, כך השמיטה משפיעה על כל שבוע השנים – גם על השנים שלפניה וגם על אלו שלאחריה.
המסרים הגדולים העולים מהשמיטה צריכים אפוא לפעם בנו תמיד.

בחלקו הראשון של ספר זה מובאת ההקדמה לשבת הארץ בנוסח מדויק, בניקוד מלא, בצירוף מראי מקום ועוד.

בחלק השני, הרב חיים דרוקמן מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק. דרך עיוניו המעמיקים מתבררת הסתכלותו הייחודית של הרב קוק ומתגלה תפקידם הגדול של השמיטה והיובל בהבאת ישראל והעולם כולו להגשמת תכליתם בעולם.