חכמים - בני לאו סט ו' כרכים / (6 חלקים כולל הכרך החדש!)סדרת "חכמים" מאת הרב בני לאו, הינה חלק מניסיון כולל של יצירת גשר בתוך החברה הישראלית בפרט והיהודית בכלל, לחיבור בין התרבות המודרנית-העכשווית על אפיוניה השונים עם רובדי המסורת היהודית לדורותיה.סדרת "חכמים" מאת בני לאו, באה לעולם כמפעל שמבקש להנגיש את התורה לכמה קהלים. הן לקהל הדתי, שאינו רגיל לקשר טקסט לקונטקסט. והן לרחוב הראשי של החברה הישראלית, המבקש להכיר את עברו דרך מקורות ראשוניים אלה אולם שפתם הפכה להיות בלתי נגישה ובלתי עבירה. המוני יהודים וישראלים דוברי עברית בכללם, מתקשים לקרוא את השפע של חכמת ישראל ולרוות מהמעיין של מים זכים אלו.הרב ד"ר בנימין לאו עומד בראש בית המדרש בבית מורשה בירושלים ומכהן כרב בית הכנסת הרמב"ן בירושלים. הוא מלווה בייעוץ ובהכוונה מספר בתי ספר בירושלים ומרצה במסגרות חינוכיות ואקדמיות שונות. עבודותיו עוסקות בחקר ההלכה והפסיקה ובענייני השעה. * חכמים / בנימין לאו - כרך א': ימי בית שני.עולמם של חכמים נפתח בשעה שנסתתמו שערי נבואה בישראל. אתגרים רבים עמדו לפניהם מבית ומחוץ: הקמת המדינה החשמונאית והתפוררותה ותהליכים חברתיים שהובילו לחורבן הבית. חכמים ידעו שעליהם לבנות שתתית רוחנית איתנה, כדי לשמר את המסורת היהודית לדורות. המעמסה ההיסטורית שהוטלה על כתפיהם באה לידי ביטוי בפיתוחו ובביססו של עולם ההלכה, כמו גם יצירה מוסרית ענפה. קולם המוסרי, שהתנסח במסכת אבות, הדהד כקולם של הנביאים שאבד, והוא נשמע צלול עד היום.כרך זה של הספר " חכמים " הוא ראשון בסדרה, והוא מלווה את יצירתם של חכמים, החל מפועלם של אנשי כנסת הגדולה ועד לחורבן הבית. הספר מאזין לקולות הבוקעים מבתי המדרש בתקופת הבית השני וחושף את העולם הרוחני והדתי שעומד מאחוריהם. הספר " חכמים " נצמד במידת האפשר הן לארועים ההיסטוריים והן למסכת אבות, במידת האפשר הן לארועים ההיסטוריים והן למסכת אבות, ומצייד את הקורא בכלים להבנה מעמיקה של התורה שבעל פה וצובעת אותה באור אקטואלי מאלף.* חכמים / בנימין לאו כרך ב': ימי יבנה עד מרד בר כוכבא.* חכמים / בנימין לאו - כרך ג': ימי הגליל.כרך שלישי של חכמים נפתח עם המעבר של היהודים מיהודה לגליל לאחר מרד בר כוכבא וגזירות אדריאנוס. הדור שחווה את החורבן של הישוב היהודי ביהודה ואת שפיכות הדם ההמונית של גזירות השמד אסף את עצמו והתחיל לבנות את חייו מחדש. הספר עוקב אחרי עיצוב החברה היהודית דרך עינם ומשנתם של חכמי דור אושא עד לחתימת המשנה בימי רבי יהודה הנשיא. הסערה הגדולה שאפיינה את חיי הדור הקודם הוחלפה בשקט מדיני שכולל השלמה של היהודים על השלטון הרומי והשלמת הרומאים עם האוטונומיה היהודית. המפגש עם חכמי התקופה מגלה לנו זרמים פנימיים שיונקים ממקורות שונים. מתברר שהזרם שינק את תורת רבי עקיבא מושך לכיוון של חיי תורה עיונית מקסימליסטית לעומת הזרם שינק מבית מדרשו של רבי ישמעאל שמושך לכיוון שילוב בין תורה ודרך ארץ. גם בהקשר הפוליטי אנו חווים את המאבק, מבית ומבחוץ, לייצוב ההנהגה של בית הנשיא. היחסים בין השלטון המדיני (=בית הנשיא) ועולמם של חכמים היה טעון. גם היהדות הבבלית מתחילה להשמיע קו