משנה תורה לרמב"ם עם פירוש יד פשוטה כב' כרכים.

משנה תורה לרמב"ם עם השגות הראב"ד, על פי כתבי היד המעולים והמדויקים ביותר, ועליהם פירוש "יד פשוטה" מאת הרב נחום אליעזר רבינוביץ. הפירוש מבאר כל הלכה והלכה באופן רציף ושיטתי, ומציג את המקורות בתוספת פרשנות. הסט כולל את ספר מדע, אהבה, זמנים, נשים, נזיקין, משפטים ושופטים החדש.

להלן ציטוט מהראיון שנערך עם הרב רבינוביץ על ספרו רמב"ם עם פירוש יד פשוטה:

עד כה יצאו לאור עשרות, אם לא יותר מכך של חיבורים ופירושים על ספר המשנה תורה לרמב"ם, על איזה צורך בא לענות חיבור זה, שלא ניתן בחיבורים הקודמים?

הרמב"ם כתב את ספרו לשני סוגי אנשים, לפשוטי העם שצריכים את הרמב"ם כפוסק הלכתי בשאלות שנתקלים בהם במהלך חייהם, ואכן כארבע מאות שנה שימש הרמב"ם כספר שבו השתמשו גם פשוטי העם לידיעת ההלכה.

סוג נוסף שאליו התכוון הרמב"ם בחיבורו הוא לתלמידי חכמים שמכירים את הרקע של הגמרות ופירושי הגאונים עד תקופתו, שגרם לרמב"ם לפסוק בדרך זו, ולהם הוסיף בתוך חיבורו במילים ספורות פירושים לדברי הגמרא, שפטרו קושיות של הגאונים על פשט הגמרא.

חלוקה זו התאימה לדורו ולכמה מאות שנים לאחר מכן, אך במהלך הדורות הפסיק המשנה תורה לשמש את הלומדים לשתי המטרות הללו, משום שפשוטי העם הרוצים לדעת את פסיקת ההלכה במקרים שונים, השתמשו בספרים קלים יותר לשימוש שנכתבו במשך הדורות, ומאידך מספר תלמידי החכמים שיכולים לפתוח את הרמב"ם ולהבין על פיו את הרקע הפסיקתי ששימש ביסודם של הדברים הלך והתמעט, הדורות ירדו וגם תלמידי חכמים גדולים נתקשו בהבנת הרקע שגרם לרמב"ם לפסוק בדרך זו.

כדי לענות על צורך זה נכתבו במהלך הדורות חיבורים רבים המנסים להביא את מקורותיו של הרמב"ם, כפירוש ה"מגיד משנה". אך פירוש זה ופירושים אחרים שהיו טובים לדורם אינם מתאימים לדורנו מפני שביסודו של פירוש זה מצויה ההנחה שהלומד יודע את הגמרות, והמפרש תפקידו לציין את המקורות כדי להזכירם ללומד. אך ירדו הדורות ואין ידיעתנו מקיפה כבדורות הראשונים, ולכן נדחק הרמב"ם לקרן זווית ולא נלמד בצורה מסודרת.

כדי לפטור בעיה זו ראיתי צורך בספר שלא רק יציין המקורות אלא גם יצטט אותם ללומד, ויכלול גם הסברה של שיטת הלימוד שעל פיה פסק הרמב"ם, הסברה זו מתאפשרת בעיקר בשנים האחרונות שהולכים ומתגלים כתבי הגאונים שנחבאו בגניזות וספריות ואיש לא ידע על הימצאותם, והיוו בסיס לפסיקת ההלכה על ידי הרמב"ם, מפני שרבות מהקושיות של האחרונים על הרמב"ם נובעות מכך שלמדו את הגמרא עם פירוש רש"י ותוספות, וצורת לימוד זו הושרשה בהם, ולכן רואים הם לעיתים את הרמב"ם כעומד בסתירה לפשט הגמרא, אך לרמב"ם היה את מסורת הגאונים שפירשו את הגמרא אחרת ועל פיהם כתב את חיבורו.

גילויים אלו יש להציג לפני הלומד, ורקע זה גורם לכך שגם אנו האנשים הפשוטים, ולא רק גדולי הדורות שמבינים מעצמם את הרקע של הדברים, נוכל ללמוד מהרמב"ם. וברוך ה' עלה בידי לגלות הרבה מקורות שאינם מצויים בראשונים.

ולשמחתי שמעתי שיש בני תורה רבים שקבעו לימוד ברמב"ם כסדר עם יד פשוטה, לימוד מעמיק של הרמב"ם כסדר לא היה מתאפשר בלא החיבור.

כנר לרגלי שמתי בכתבי את הפירוש את דברי הרמב"ם באחת מאיגרותיו שבה מסביר את ההבדל בין פירוש לחיבור. יש אנשים הרוצים לפרסם את חידושיהם, אך אינם סומכים על עצמם שספרם יימכר ויופץ ולכן נטפלים לספר קדמון ומפרשים אותו על פי דרכם, אך אין כוונת המפרש לפרש את הספר אלא להיתלות בו למען הפצת חידושיו, הרמב"ם אינו רואה ספר זה כפירוש אלא כחיבור נפרד. לעומת זאת יש מהמפרשים שכוונתם היא באמת ובתמים לבאר את הספר, וזהו פירוש. ומגדיר הרמב"ם שהמדד לבחינת מהו חיבור נפרד ומהו פירוש הוא שאם לאחר קריאת הפירוש תשוב ותתבונן בדברי המחבר נראה שדבריו מכוונים למה שהבנו מהפירוש, נראה שזהו הפירוש האמיתי, ולכך ניסיתי להגיע בהסברי, חידושי האישיים אינם רלוונטיים כאן, בחיבור זה רצוני לבאר את דברי הרמב"ם.

לצפייה בדוגמא של עמוד לחץ כאן!