רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל (1970), בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה.

הסידור יצא לאור ביוזמה משותפת עם משרד החינוך, ונערך מתוך כוונה להקל על תלמידים וצעירים להתמודד עם הסידור והתפילה.

הסידור מתאפיין בטיפוגרפיה מאירת עינים, הכוללת החלפת הגופן לגופן "פרנק-ריהל" המודרני יותר, סימון הבדלים בין תנועות שונות, הטעמת מילים, חלוקה לפרקים ולחטיבות וביאור מילים קשות. כמו כן, יש בו ציון מקורות לפסוקים ולקטעי תפילה. בהדפסת הסידור נמנעו מהדפסת קטעים שונים בגדלים שונים של אותיות, ללא קשר לחשיבותם.

עורך הסידור ביקש להכריע בין נוסחים שונים שהופיעו זה לצד זה בסידורים קודמים ולכן מופיע ברינת ישראל נוסח אחד בלבד. לדוגמה, בסידורים רבים הודפס נוסח האר"י בסוגריים לצד נוסח אחר, ומתפללים רבים התבלבלו בין הנוסחים ויש שטעו לומר את שניהם. בסידור זה הוכרע לנקוט כנוסח האר"י.

לסידור נוספו תפילות לשלום המדינה, לשלום חיילי צה"ל, ליום העצמאות וליום ירושלים, כפי שנקבעו על ידי הרבנות הראשית לישראל, או שנתקבלו בקרב הציבור הדתי לאומי.

במסגרת סדרת רינת ישראל יצאו לאור סידורים בנוסח ספרד, נוסח אשכנז, נוסח הספרדים (מכונה: 'עדות המזרח'), וכן מחזורים, הגדה של פסח, סליחות וקינות לתשעה באב. במחזורים הוצאו רוב הפיוטים ממקומם בסדר התפילה, בהתאם למנהג הרווח בארץ ישראל שלא לאמרם. בסידור הושמטו סליחות (לתעניות ציבור ולתעניות בה"ב) המצויות בסידורים אחרים. הסידור התקבל בתפוצה רחבה בבתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי ובחינוך הממלכתי-דתי. בקרב הציבור החרדי הסידור כמעט ולא נמצא בשימוש, הן בשל גישתו הציונית והן בשל עיצובו המודרני.