ספר התרומה - לרבינו ברוך מגרמייזא זצ"ל מבעלי התוספות
רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211^[1]) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות. מכונה תדיר בעל התרומה על שם ספרו המפורסם^[2].
בשו"תי הרשב"ץ והרשב"ש, מתואר בעל ספר התרומה ככהן^[3], וכמו כן בחידושי הרמב"ן^[4]. ויש מטילים ספק בייחוסו ככהן^[5][6].

הרב ברוך חי ופעל בצרפת והיה תלמידו המובהק של ר"י הזקן. הוא מזכיר בספרו רבים מחכמי צרפת אך רק ארבעה מחכמי אשכנז בדברי משא ומתן שלהם עם חכמי צרפת. ספרו הולך אחר בית המדרש הצרפתי, ובניגוד לחכמי אשכנז אינו עוסק כלל במנהגי הקהילות. חכמים שבאו אחריו העידו על פעילותו בפריז ביחד עם רבי יהודה בן רבי יצחק שירליאון^[7]. לקראת פטירתו עלה לארץ ישראל בתקופת עליית בעלי התוספות, בה גם נפטר ונקבר.

כפי שגילה שמחה עמנואל, למרות היותו תלמיד חכם צרפתי, ייחסו לו חכמים מאוחרים את השם "רבי ברוך מגרמייזא"^[8], ככל הנראה בשל בלבול עם רבי ברוך אביו של המהר"ם מרוטנבורג^[9]. רבי ברוך אינו מוזכר בהתכתבויות הלכתיות בין חכמי הלכה גרמנים, ושמו לא עולה בהקשר של פסיקת הלכה בוורמיזא, ולעומת זאת הוא מוזכר רבות בהתכתבויות עם חכמים צרפתים. בן דורו הגרמני רבי אלעזר מוורמס, המרבה לצטט את ספר התרומה בספרו, ספר "הרוקח", אף כינה אותו "רבי ברוך ב"ר יצחק מצרפת".^[7]