ספר חרדים השלם - מנוקד / ר' אלעזר אזכרי זיע"א
'ספר חרדים' נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16. הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת 1601, לאחר מות מחברו.
הספר ממיין את המצוות לפי איברי הגוף השונים; מצוות התלויות בעיניים, באוזניים, בגפיים וכיוצא בזה, ועוסק בשורשיהן ובענפיהן של המצוות.
עיסוק מיוחד יש במצוות התלויות בארץ. שמו של הספר "חרדים" ניתן לו על ידי מחברו, על שם היראה הגדולה והחרדה הנצרכים לדעתו לקיום המצוות.
בסוף ספר 'חרדים' מופיעים מספר פיוטים אשר "ידיד נפש" הוא הידוע שבהם. הספר מהווה גם מקור ראשון לתעודות היסטוריות שונות,
כמו למכתבו של הרמב"ם אחרי עלייתו לארץ ישראל. הכרעתו ההלכתית כי קדושת שביעית נוהגת בפירות נוכרים, עוררה עניין רב בספרות ההלכה.
בספר מובאות רבות בשם "ספר המדות", אותו זיהה משה חלמיש עם הספר "אורחות צדיקים". הספר נדפס לראשונה בוונציה בשנת 1601, ומאז נדפס בעשרות מהדורות.
במהלך הדורות חוברו קיצורים שונים של 'ספר חרדים' והוא תורגם לשפות אחרות. רבי אברהם דנציג, מחבר הספר "חיי אדם",
חיבר קיצור לספר חרדים, שנדפס בתוך ספרו "זכרו תורת משה". תרגום ליידיש יצא לאור תחת השם "תם וישר".
ספרים אחרים התחברו על בסיס חלוקתו של ספר חרדים למצוות התלויות באיברים, ועליהם נמנים הספרים "זובח תודה" להרב מרדכי אצבאן, קושטא ה'תצ"ג;
"ליקוטי יוסף" לרבי יוסף מזבורוב, למברג ה'תק"פ בערך; והספר "נר מצווה" להרב אהרון מאפטא, המלקט את דברי הבעל שם טוב על סדר ה"ספר חרדים", פיוטרקוב ה'תרע"א.
בשל היותו מרכז את המצוות בצורה נוחה לעיון, התחבב הספר חרדים על המוני בית ישראל. בספר משנה ברורה נכתב,
ש"עוד יש הרבה והרבה מצוות שלא הובאו בשולחן ערוך, ונמצאים בספרי מוני המצות הרמב"ם והסמ"ג והחינוך,
וביותר בספר חרדים כי הוא קיבץ מכל הראשונים הקודמים לו בהמצות הנוהגות למעשה בזמן הזה, ונכון מאוד שילמוד אותם כל אדם ויהיה בקי בהן" (משנה ברורה סימן קנו ס"ק ד).
בתולדותיו של החפץ חיים מסופר, שהחפץ חיים נהג למסור שיעור קבוע בספר חרדים.
בהקדמה לספר "בית יהודה"על ספר חרדים משבח את הספר בכך שחרדת הקודש הנסוכה על הספר חודרת ללבו של הקורא ודבריו פותחים אף לב אבן.
חסידים מספרים על אדם שנכנסו בלבו הרהורי כפירה, ורבו יעץ ללמוד עמו ספר חרדים ועל ידי כך ינצל מהרהוריו (ויקיפדיה).