תורת כהנים (ספרא) - חלק ז' (החלק השביעי החדש) / מפעל תורת כהנים ומפרשיו
ספרא דבי רב הוא ספר תורת כהנים נוסח כת"י רומי עם מדרש חכמים 
* כרך ז': פרשת אחרי מות
בצירוף חילופי נוסחאות והערות גירסה, הגהות מוהרסייא מכת"י פירוש הראב"ד, הפירוש המיוחס לר"ש משנץ,
חבר הכהנים, בצירוף הערות וביאורים נרחבים לכל הפירושים וההגהות. הגהות רבי צבי הירש וואלק.

מפעל תורת כהנים - הספרא ומפרשיו הוא מפעל יסוד בתורת הקדשים. כל הלומד סדר קדשים בעיון אי אפשר לו בלעדיו. זהו מפעל תורני ברמה הגבוהה ביותר וגם מדעי מבחינת הדיוק והשלמות והמהימנות של הטקסטים המופיעים בו – מדרש הספרא, פירוש הראב"ד ושאר הראשונים, ושאר המדורים המלווים אותו. ההערות הפרשניות המלוות את הראשונים מעמיקות ומבארות כל דבר.
המהדורה המחודשת של מפעל תורת כהנים ומפרשיו - כרך א הכולל התו"כ ופירוש הראב"ד על כל פרשת ויקרא דיבורא דנדבה ודיבורא דחובה, וכרך ב הכולל שאר המפרשים הראשונים על כל פרשת ויקרא - אינה מבטלת את המהדורה הקודמת לפרשת ויקרא, דיבורא דנדבה מפרשה א עד פרק ט, וכל דיבורא דחובה, שנתפרסמה בשנת תשנ"ח. במהדורה הקודמת נכללו מפרשים שאינם מופיעים במהדורה המחודשת. וכן שב'הערות וביאורים' המלוות את פירוש הראב"ד ושאר המפרשים, נשארו במהדורה הקודמת פירושים רחבים שלא הועברו בשלמותם למהדורה המחודשת, והלומד במהדורה המחודשת מופנה לעיין בהם. יצויין שהפרשנות המלווה את המהדורה המחודשת מציגה במקומות רבים,
אפשרויות חדשות של פרשנות חילופית ומעודכנת בשלמותו. והרי איפוא שתי המהדורות משלימות זו את זו.
תגובות הלומדים:
נתמלא היום הבית כולו עם לפידי אור התורה, הגיעו הספרים החדשים ממפעל תורת כהנים ומפרשיו, אין מילים בפי לתאר גודל ההתפעלות מכל הבחינות ומכל צד בספרים אלו. קודם כל היופי המיוחד שלא ראיתי כמותו במראיו החיצוני, יופי סידור התורת כהנים בפנים אשר הפותח אותו מקבל תיכף ומיד חשק עצום ללמוד ולהשכיל, הוא רואה דבר דבור על אופניו, התורת כהנים עם הפסוק בצד, מסורת הספרא והציונים לרבבות דברי חז"ל וראשונים, ביניהם נדירים ונדירים מאוד, לעיין להבין ולהשכיל.
אחר כך סוף סוף זה היום שקוינו לו, פירוש הראב"ד נקי ומנופה בי"ג נפות, מדוקדק הן בנוסח והן בהערות וביאורים אשר הלומד יודע שישבו על כל קוצו של יו"ד ממש ובדקו בשבעה נקיים כל טיפה ממנו כחרדל. ואח"כ כל דברי שאר הראשונים וקדמונים ותולדותיהן כיוצא בהן ממש. יחד עם המפתחות המלאים והגדושים בריבוי אחר ריבוי, והכל פרוש כעת כשמלה ממש, והשולחן ערוך כשלחן מלכים עם מעדנים ומטעמים, ואין לנו אלא לפתוח הפה ולאכול!
ועל כזה נאמר כיוצא בזה על עבודת הקדשים 'עבודת מתנה ולא עבודת סילוק, עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה', ויש להמליץ כל זה על עבודת מפעל תורת הכהנים ומפרשיו, שזכיתם להניק לכלל ישראל עבודת מתנה שלימה ולא בתורת עבודת סילוק בלבד, וגם עבודה תמה ולא עבודה אשר משאיר אחריה ריבוי עבודה להשלימה ולתקנה. אשריכם הנותנים, ואשרינו המקבלים.
בהוקרה מרובה ויישר כח על מה שזכיתי כעת הכל על ידכם שלוחא דרחמנא, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, וכמו שנאמר בגמר המילואים, להמשיך הלאה מפרשת שמיני בכל פרשיות ויקרא לברך על המוגמר [אמנם דגמר כל פרשה הוא גמר כשלעצמו, ודבר שלם ממש, אך יחד עם זאת שיזכה כת"ר שליט"א לברך בסיום כל הכרכים בשלימות] מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים. בתלמוד נאמר: "סתם ספרא - רבי יהודה", אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.
ה"ספרא" מצוטט תכופות בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, ושיטות המדרש שלו הן כשל בית מדרשו של רבי עקיבא, אף על פי שבפתיחתו מובאת הברייתא של רבי ישמעאל על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, ופרק המפרט ומפרש 'מידות' אלו. חלקים נוספים של הספרא, מכילתא דמילואים ומכילתא דעריות, גם הם חלק מאוסף מדרשי ההלכה של בית רבי ישמעאל שנכנסו בחלק מעדי הנוסח לספרא מכיוון שלא היה בו מדרש על פסוקים אלה.
המדרש מחולק ל"דיבורים" או "מגילות", שכל אחד מהם דן בחלק אחר של ספר ויקרא, לפי סדרו. ישנן עדויות שבמקור החלוקה הייתה לתשע "מגילות", אך החלוקה הידועה לנו היא לשנים עשר חלקים. כל "דיבור" או "מגילה" מחלקים ל"פרשיות", כל "פרשה" מחולקת ל"פרקים" וכל "פרק" מחולק ל"הלכות". בדרך כלל, פותחת כל פיסקה בציטוט המילה הראשונה של הפסוק המקראי שאותו מפרשים, ולאחר מכן מפרשת את הפסוק כסדרו.
זמן עריכתו הסופית של המדרש אינו ידוע, אך הוא היה מוכר כצורתו לתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי.(ויקיפדיה).